החלטה בתיק ת"א 20727-05-10

בפני בקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להגן בגין תביעה לתשלום סך של 613,363.80 ש"ח.

במוקד הבקשה טענות שהעלו המבקשים למחיקת כותרת, לאי המצאת מסמכים, וכן טענות הגנה המתבססות על הטענה להפרת התחייבויות המשיב כלפיהם בכל הנוגע לריבית בה חויבו, להתניית שירות בשירות, להפסקת אשראי שרירותית ופתאומית, והוצאת לשון הרע.

הרקע לבקשה

1.                  המשיב הינו תאגיד בנקאי ועוסק במתן שירותי בנקאות. למבקשים חשבון משותף בסניף "החשמונאים" של המשיב, חשבון מספר *********** (להלן: "החשבון המשותף") וכן גם חשבון נוסף על שם המבקש 1, חשבון מספר ************* (להלן: "חשבון המבקש"). לשם הנוחות יכונה להלן המבקש 1: "המבקש".

2.                  ביום 12.5.10 הגיש המשיב כנגד המבקשים את כתב התביעה בתיק זה, בסדר דין מקוצר.

בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, טוען המשיב כי למבקשים הועמדו בחשבון המשותף 4 הלוואות כדלהלן: הלוואה בסך של 25,000 ש"ח ביום 26.5.05;  הלוואה בסך של 85,000 ש"ח ביום 9.1.06; הלוואה בסך של 80,000 ש"ח ביום 11.10.07;  והלוואה בסך של 50,000 ש"ח ביום .6.7.09.

בנוסף להלוואות אלו ניתן למבקשים אשראי בחשבון המשותף. דא עקא, טוען המשיב בכתב התביעה, שהמבקשים לא עמדו בהתחייבותם שלא למשוך בחשבון המשותף כספים מעבר לאשראי שהועמד להם ולא עמדו בתנאי החזרי ההלוואות, שלכן הועמד כל האשראי שניתן להם בחשבון המשותף לפירעון מיידי ויתרתו הסתכמה ביום 10.5.10 בסך של 481,230.59 ש"ח.

עוד טוען המשיב בכתב התביעה כי במצב זה הועמד לפירעון מיידי גם החוב בחשבון המבקש וזה עומד ביום 10.5.13 על סך של 132,134.93 ש"ח.

המשיב מציין בכתב התביעה כי למבקשים שני חשבונות נוספים בהם משולמות הלוואות כסדרן, שלכן אין מוגשת תביעה כלשהי בגינם.

על רקע זה עותר המשיב בכתב התביעה לחיוב המבקש בסך של 132,134.93 ש"ח בגין החוב בחשבון המבקש; ואת שני המבקשים בסך של 481,228.87 ש"ח בגין החוב בחשבון המשותף.

טענות המבקשים

3.                  המבקשים הגישו בקשה למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להגן (בקשה 29 בתיק הממוחשב; בקשה מיום 22.8.13). הבקשה משתרעת על פני 21 עמודים וזו תמציתה:

א.                ראשית, טוענים המבקשים למחיקת כותרת התביעה.

לטענת המבקשים, בליבת התביעה עומדת הטענה להעמדת יתרת ההלוואות שנטלו המבקשים לפירעון מיידי, אלא שלביסוס טענה זו הציג המשיב דף יתרות לשערוך ומסמך זה איננו ראיה להעמדת ההלוואות לפירעון מיידי, שלכן התביעה איננה מתבססת על "ראיה בכתב" כנדרש בהגשת תביעה בסדר דין מקוצר.

ב.                שנית, טוענים המבקשים כי המשיב לא המציא להם מסמכים חיוניים.

לטענת המבקשים, במשך תקופה ארוכה מאז הוגשה התביעה מתחמק המשיב מהמצאת מסמכים חיוניים ומנהל מול המבקשים "מלחמת התשה" בניסיון שלא לגלות את המסמכים. המבקשים מפנים לפירוט המסמכים החסרים בחוות דעת מומחה המצורפת לבקשה, וטוענים שאי המצאתם כשלעצמה מצדיקה מתן רשות להגן.

ג.                 ושלישית, טוענים המבקשים לחילופין שיש ליתן להם רשות להתגונן בשל חיובים בריבית עודפת, התניית שירות בשירות, הפרת חובת נאמנות ונקיטה בהליכים שרירותיים.

ראשית, לטענת המבקשים, שומה היה על המשיב לחייב את המבקשים בגין החוב למשיב בריבית של פריים + 2.4% בלבד אך בבדיקה שנערכה הסתבר להם שחויבו בסכום גבוה בהרבה. בדיקה שנעשתה מטעם המבקשים בגין הפעילות בחשבון המשותף מעלה שיש להקטין את חבות המבקשים בסך של 43,830.62 ש"ח.

שנית, לטענת המבקשים, שוכנע המבקש לפתוח תכניות חסכון בטענה שהדבר חיוני למתן אשראי, אך בפועל לא היה בכך היגיון שכן החסכונות מומנו באשראי יקר בחשבון. המבקשים מציגים תכניות חסכון שנפתחו בחשבון המשותף בשנים 2002 - 2008 וטענים שביטול תכניות החיסכון יביא להקטנת יתרת החוב בחשבון המשותף בסך של 39,781 ש"ח. בחישוב מאוחד בשתי הטענות האמורות טוענים המבקשים להקטנת החוב בסך של 61,896.34 ש"ח.